דעה: למה לא להישאר בזום?

מיכל קליין- נדב, סמנכ"לית מכללת אפרתה, מסבירה מדוע לא נכון להמשיך ללמוד בזום, אך כדאי ומומלץ לשקול לאפשר ימים שבהם תתאפשר למידה מרחוק, לצד השימור של הלמידה מקרוב • "אנו חייבים להגיע לאיזון בין הלמידה מקרוב והלמידה מרחוק כדי ליהנות מהטוב שבכל העולמות"

הזום והלמידה מרחוק הצילו את העולם בימי הקורונה. הם הצילו גם את שנת הלימודים האקדמית. לסטודנטים הם חסכו זמן, נסיעות, פקקי תנועה וזיהום אוויר, לאוניברסיטאות ולמכללות הם יכולים לחסוך את הניקיון, עלות החשמל וחלק מהתחזוקה. אבל הלמידה מרחוק לא יכולה להחליף לגמרי לימודים אקדמאיים ולימודים בכלל.

בלימודי ההוראה הלמידה מרחוק מסובכת עוד יותר. חלק גדול מהלימודים המעשיים מתרחשים בכיתה ואמורים לדמות את השדה האמיתי, עם תלמידים, כאלו שקשובים וכאלו שפחות, כאלו שמרעישים וכאלו שמתפרצים, כאלו שלא מבינים כלום וכאלו שכבר הבינו את החומר מזמן. החזקת כיתה, היכולת לייצר ענין ל-30 תלמידים, היא לא פחות מאומנות, ואת זה קשה מאוד לעשות מרחוק, וכמובן גם ללמד לעשות זאת מרחוק.

מעבר לצורך במקצוע, בתעודה ובתואר ראשון, סטודנטית שמגיעה למכללה לחינוך מבקשת למלא את בארות ההשראה שלה בלמידה ממרצות ומרצים שיעניקו לה השראה ויאפשרו לה לפתח, ליצור ולבנות את דמות המחנכת שבה. כדי לעשות זאת צריכה המרצה להסתכל בעיני הסטודנטית, וההיפך. את האנרגיה שנבנית בתוך הכיתה בין המרצה לתלמיד ובין התלמידים לבין עצמם קשה עד בלתי אפשרי לשחזר בזום.

מעל הכל, האדם הוא יצור חברתי. בזום לא ניתן לבנות את הקשרים בין הסטודנטיות בשנות הלימודים. אנחנו לא רובוטים שצריכים לשנן חומר, ללמוד אותו ולהקיא אותו בבחינה. מטרת הלימודים באקדמיה היא להעניק כלים לעתיד, ואלו יכולים להינתן בצורה ראויה רק בלמידה מקרוב.

בזום קשה מאוד ללמד מספר גדול של משתתפים, חוויית הלמידה מתישה וקשה מאוד לשמור על תשומת לב התלמידים לאורך זמן, כל זה עוד בהנחה שעל הבעיות הטכניות הצלחנו להתגבר.

צריך לומר שהמציאות הלא נורמלית שאליה נקלענו פיתחה את שריר היצירתיות בעולם בכלל ובעולם ההשכלה הגבוהה בפרט. המרצים היו חייבים 'לצאת מהקופסה', ומזה הרוויחו כולם. למידה מוחלטת בזום היא לא נכונה לעולם האקדמי, אבל חלוקה מסוימת של קורסים וימי לימוד בזום יכולה להתאים לחלק מהתלמידים. הזום יכול לאפשר בחירה. כיום העולם האקדמי מאפשר ללמד כשליש מהקורסים בצורה מקוונת. כך למשל, מטלות למידה שעושה התלמיד בזמנו בבית, מעכשיו ניתן להמיר חלק מהן בלמידה בזום ולהוסיף עוד קורסים בלמידה מרחוק. החוכמה היא חוכמת האיזון וההיזון החוזר.

על כל מוסד אקדמי ועל המועצה להשכלה גבוהה לשקול לאפשר ימים שבהם תתאפשר למידה מרחוק, לצד השימור של הלמידה מקרוב.

אנו חייבים להגיע לאיזון בין הלמידה מקרוב והלמידה מרחוק כדי ליהנות מהטוב שבכל העולמות. עלינו לבדוק ולברר כל העת את ההיזון החוזר, הפידבק מהמרצים ומהסטודנטים, כדי למצוא את הדיוק הנדרש בהתחדשות העולם האקדמי בעזרת כלי הלמידה מרחוק, וכמובן לבחון את הרמה האקדמית ואת טיב הכלים החינוכיים שניתנים.

© מתוך הכתבה במעלהנט

תרצו לשתף?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest

יש לך מה לומר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שופטים

סיימו שופטים

תלמידי כיתה ד' בבית הספר צמח השדה ממ"ד חגגו את סיום לימודי ספר שופטים במסגרת לימודי שיעור תנ"ך, בנוכחות רב העיר, הרב נגארי

קרא עוד »
חידון התנך

חצי יובל לחידון התנ"ך העירוני

למרות שנת הלימודים המקוצרת התקיים חידון התנ"ך העירוני שבסיומו נבחר ליאור וינשטיין מבתי הספר הממלכתיים • מבתי הספר הדתיים נבחרו יהונתן כהן ושירה גרייבי •

קרא עוד »
דילוג לתוכן